במאמר זה נסקור את המבנה ואת אופי העבודה במחלקות הביקורת החקירתית במשרדי רואי חשבון, והאפשרויות לסטודנטים, מתמחים ורואי חשבון המעוניינים להשתלב בתחום.
בשנים האחרונות שמענו על מעילות רבות שבוצעו בהיקפי ענק, לדוגמה חברת אנרון שקרסה ברעש גדול לאחר שמנהלי החברה הונו את המשקיעים באמצעות העברת התחייבויות החברה לחברות קשורות. הפרשה האחרונה שהסעירה את עולם העסקים וההשקעות הנה כמובן פרשת ברנרד מיידוף שהותיר משקיעים רבים חסרי כל בערוב ימיהם, כאשר ביצע מהלך הונאה שנמשך עשרות שנים.
גם בישראל איננו חפים מהונאות, החל בפרשת הבנק למסחר ועד לפרשת המעילה בחברת הביטוח הראל, על ידי מי ששימש כמנכ"ל החברה גיא וייסמן, ופרשת חברת חפציבה שהותירה עשרות רבות של משפחות ללא קורת גג.
מעילות והונאות היו מאז ומעולם, ככל שהעולם הכלכלי התפתח והיקפי המסחר איתו, כך גדל גם היקף ההונאות המבוצעות והנזק הנגרם בגינן, ולא רק זאת אלא ש"בזכות" הטכנולוגיה המתקדמת והמכשירים הפיננסים המתוחכמים, יחידים בחברה מסחרית עשויים לגרום לנזק עצום לגוף בו הם מועסקים, כך למשל פרשת בנק סוסייטה ג'נרל, בנק צרפתי ענק, בו פקיד יחיד הימר בכספי הבנק על חוזים עתידיים, ובכך גרם להפסדי עתק בסך כ – 7 מיליארד דולר בשנת 2008.
מה עושים ?
האם ניתן לגלות את ההונאות הללו בזמן ? האם ניתן למנוע את ההונאות הללו מבעוד מועד ?
התשובה לשאלות אלו חיובית, תחת סייגים מסוימים. כיום ישנן מתודולוגיות, (שיטות עבודה), שמטרתן גילוי ומניעה של מעילות והונאות.
יש לזכור כי ככל שכסף זורם בין עסקים, תמיד יהיו אנשים פחות ישרים שעשויים לנסות להשיגו שלא ביושר, ועל כן יש לעמוד תמיד על המשמר.
תפקידם של משרדי רואי החשבון
באופן טבעי כמעט, מי שקיבלו את תפקיד מאתרי המעילות הם רואי החשבון, אשר משמשים כשומרי הסף של התאגיד.
יש לציין כי בעוד שהמשתמשים בדוחות הכספיים סבורים כי מתפקידו של רואה החשבון המבקר של התאגיד לאתר מעילות והונאות באופן אקטיבי, רואי החשבון נעמדים על רגליהם האחוריות על מנת לעמעם הגדרה זו ככל הניתן.
בפועל, לא ניתן לצפות מרואה חשבון שאינו מומחה באיתור מעילות והונאות לאתרן בכל פעם שהן צצות, זאת מכמה סיבות, החל במיומנות נדרשת וכלה בסוגי הונאות שאת חלקן קשה לאתר מהיכרות העסק ועיון באסמכתאות בלבד.
ואכן בבתי המשפט לא פעם יוצאים רואי החשבון כשידם על העליונה, פסיקות של בתי המשפט בישראל ובעולם קבעו במקרים רבים כי תפקידו של רואה חשבון אינו כולל איתור מעילות והונאות.
עם זאת, לעתים רואי החשבון משלמים מחיר על מעילות שלא אותרו, לדוגמה פירמת ראיית החשבון PWC קסלמן וקסלמן הגיע להסדר בו שילמה מעל 20 מיליון שקלים בגין פרשת המעילה בבנק למסחר.
מחלקות ביקורת חקירתית
בהתאם למצב החדש בו נדרשת מומחיות גוברת והולכת בנושאי מעילות והונאות, קמו משרדי נישה וכן מחלקות בפירמות הגדולות המתמחות בתחום של ביקורת חקירתית.
משרדים אלו עוסקים בין היתר בתחומים הבאים:
- חקירות חשבונאיות – מטרתן לאתר באופן אקטיבי מעילות המבוצעות בארגון על ידי מנהלי הארגון או עובדיו. חקירות אלו מוזמנות בדרך כלל על ידי הבעלים של החברות, מנהלי החברות, המבקר הפנימי בחברה ואף רואי החשבון המבקרים של החברות או רשויות מפקחות אחרות.
- סקרי מעילות והונאות, SOX – תחום זה כולל מיפוי של העסק ובדיקת הסיכונים הקיימים בתהליכים אותם מנהל העסק, במטרה ליישם בקרות מתאימות למניעת אפשרויות למעילה או הונאה בעסק.
- סיוע בכתיבת נהלים לעסק – במטרה ליצור מסגרת עבודה תקינה המונעת אפשרויות מעילה, בכלל זה הקפדה על חילופי תפקידים מדי תקופה, לקיחת חופשות על ידי עובדים ועוד.
- מינויים מטעם בית משפט – במטרה להגיע למסקנות בדבר נזקים שנגרמו לעסק כתוצאה ממעילה שבוצעה בו, מציאת אשמים במעילות, כימות נזקים וכו'.
- סיוע לחברות ביטוח – איתור ניסיונות הונאה כלפי חברות ביטוח.
- בדיקת חברות – סיוע בבדיקת חברות טרם רכישתן, בכלל זה בחינת אמיתות מצגים על ידי ההנהלה ועוד.
- סיוע למפרקים ובעלי תפריד מטעם בית משפט – פעמים רבות קריסת חברות מלווה במעילות שבוצעו על ידי גורמים שונים, (בעלי המניות, מנהלי החברה, עובדיה ועוד), רואה החשבון החקירתי מסייע באיתור המעילות שבוצעו ומנסה להתחקות אחר הכספים.
- סיוע לרשויות ממשלתיות – בכלל זה כוחות המשטרה בלוחמה בפשיעה הכלכלית.
- איתור ומניעה של הלבנת הון – בהתאם לחוקים שונים, בדיקת מקורות של כספים, הכנת תוכניות למניעה של קבלת כספים אסורים ועוד.
- סיוע בהובלת חקירות – לבתי משפט, רשויות החוק ובעלי תפקיד שונים.
נכתב ע"י לגיל לוי
