על משרדי ראיית חשבון, זה הקטן עוד גדול יהיה…

מחוויותיה של מאיה שהתמחתה במשרד רואי חשבון קטן ועברה להתמחות במשרד רואי חשבון גדול. הקדמה את לימודי התחלתי באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוגים לחשבונאות וכלכלה. בסוף השנה הראשונה הגיעו לאוניברסיטה נציגים של המשרדים הגדולים והזמינו את הסטודנטים למצגות בהן הציעו לנו לבוא לראיון ולבחור בהם להתמחות שתחל עוד 3 שנים מאותו המועד. המסלול הטבעי ביותר היה ללכת למשרד גדול ו"לסגור" התמחות מראש, עם זאת לא הייתי שלמה עם ההחלטה המוקדמת וחשתי כי אני מעוניינת לטעום מהי עבודת ביקורת במשרד קטן טרם תחילת עבודה במשרד גדול. לכן, התחלתי את התמחותי במשרד קטן ובהמשך עברתי להתמחות במשרד גדול. במאמר זה אסקור בפניכם את ההבדלים כפי שאני חוויתיאותם בהתמחות בין שני סוגי המשרדים. אופי המשרד במשרד קטן האווירה מאד אינדיבידואלית ותלוית משרד. עם זאת בדרך כלל האווירה ביתית ואישית, כאשר השותפים מכירים את כל אחד מהמתמחים באופן אישי, וכן הפידבקים מתקבלים ישירות מהשותפים. במשרד הספציפי בו עבדתי היחסים בין העובדים היו מצוינים, אם כי האווירה לא הייתה תמיד טובה וזאת בשל נטיית השותף להרים את הקול ולהתנהל בצעקות. לעיתים האווירה מעט "זקנה" וזה בשל ריבוי רואי חשבון מבוגרים. אירועים חברתיים מאורגנים פחות נפוצים (אם כי לא ניתן להכליל..) במשרד גדול האווירה לרב טובה מאד, יש הרבה מתמחים צעירים והשיחות בחדרים קולחות, לעיתים אף במידה מופרזת. יש אירועים משותפים וימי גיבוש אשר מגבשים את אווירת הצוות/מחלקה/אשכול ומוסיפים להרגשת ה-"ביחד". אופי העבודה דרישות ותחומי אחריות במשרד רואי חשבון קטן לרב מקבל המתמחה מיד אחריות מלאה על ביצוע תיקי הביקורת מתחילתם ועד סופם, החל משלב תכנון הביקורת וכלה בביצועה: קבלת רישומי הנהלת חשבונות, ביצוע הביקורת ולבסוף בניית הדוחות הכספיים. לרב השותף הוא זה שעובר על העבודה ונותן פידבקים לגבי טיב העבודה, (במקרים אחרים מנהל בכיר במשרד אשר עובד אחר כך מול השותף), במשך העבודה יכול המתמחה להיוועץ ברואי החשבון השונים במשרד. נהוג כי ביקורת לחברות ציבוריות או פרטיות גדולות מבצע רואה חשבון בעל ניסיון כאשר הוא נעזר במתמחה אחד או שניים. במשרד רואה חשבון גדול באופן טבעי העבודה היא על תיקים של חברות גדולות מאוד וכן חברות ציבוריות. העבודה היא בצוות המונה מנג'ר, סניורים וג'וניורים, כאשר מספרם משתנה בהתאם לגודל ומורכבות התיק. לרב בשנתם הראשונה מבצעים המתמחים ביקורת על סעיפים ספציפיים בלבד- הסעיפים הפשוטים והפחות מעניינים. ככל שהזמן עובר והם צוברים ניסיון כך יקבלו אחריות רחבה יותר. בדרך כלל העבודה היא מול הסניור ולא מול המנג'ר או השותף, כך שמידת הלמידה של הסטאז'ר תלויה פעמים רבות במקצועיותו של הסניור (שלעיתים יש לו רק שנה או שנתיים של ניסיון בעבודת ביקורת חשבונות..). עם זאת עליי לציין כי יש לי חברים אשר במסגרת התמחותם במשרד גדול ביצעו ביקורת על תיקים קטנים מתחילתם ועד סופם ולעיתים דיווחו גם לגורמים בכירים יותר. סוגי עבודות במשרדי ראיית חשבון קטנים, פרט לתיקי ביקורת "קלאסיים" (ביקורת חשבונות) על חברות ומלכ"רים, מתבצעת עבודת ביקורת פנים, ביקורת חקירתית וכן הכנת דוחות אישיים. כמו כן נערכים דוחות למס הכנסה ולעיתים מתבצעת גם עבודת הנהלת חשבונות. אני באופן אישי נהניתי יותר מעבודת ביקורת חשבונות ומהכנת דוחות אישיים מאשר בביצוע עבודת ביקורת פנים. במשרדי ראיית החשבון הגדולים המחלקות השונות במשרד מופרדות: ביקורת, מיסים, כלכלית, מקצועית, ענ"א (מערכות מידע), SOX, ניהול סיכונים וכו'. מבנה המשרדים הוא כזה שכל מחלקה מתמחה בתחומה שלה. חופשים לבחינות בחשבונאות במשרד רואי חשבון קטן אורך חופשת המבחנים נתון לשיקולו של השותף ותלוי במידת המיקוח של המתמחה. בדרך כלל קשה לקבל חופשה ארוכה שכן משרד רואי חשבון קטן ככל עסק קטן מעסיק פחות עובדים ולכן תלוי בהם יותר. במשרד רואי החשבון הקטן בו עבדתי היינו צריכים לריב ולהתמקח על אורך החופשה ובדרך כלל קיבלנו חופשה קצרה מזו שביקשנו. במשרד רואי חשבון גדול נקבע אורך החופשה במרוכז על ידי מחלקת כוח האדם במשרד, כאשר ההחלטה תקפה לכל הסטאז'רים במשרד אשר ניגשים לאותם מבחנים. לרב החופשות ארוכות דיין ואין צורך לבקש תוספות. בקשת אורכה לחופשות מבחנים נעשית לרב באופן פרטני מול הממונים האישיים. שעות עבודה שעות העבודה במשרד רואי חשבון קטן הן מאד נוחות. בדרך כלל עובדים 8 וחצי שעות כאשר אין בעיה להגיע מוקדם ולצאת מוקדם. רב העובדים ,לרבות מי שעושה סטאז', מסיימים את העבודה בסביבות 4-5 כאשר בדרך כלל לאחר השעה 6 "אין עם מי לדבר". בתקופות לחץ נהוג להישאר יותר אולם לא עד שעות מאוחרות מדי… במשרד רואי חשבון גדול מתחלקת העבודה לתקופות הלחץ, בדרך כלל בעת תקופת הגשת הדוח השנתי, ולתקופות הרוגע. בתקופה האחרונה בשל המיתון שפקד את המדינה לרבות את פירמות רואי החשבון הגדולות, הוגבלו העובדים לעבוד במסגרת היקף המשרה שלהם (8 וחצי שעות יומיות) ולא לעבוד שעות נוספות. עם זאת גם בתקופות רוגע אין זה נעים לצאת מהמשרד לפני השעה חמש וחצי – שש, ולכן עובדים רבים מגיעים לעבודה מאוחר ויוצאים הביתה מאוחר. בזמנים של לחץ נהוג לעבוד שעות נוספות רבות (לעיתים קרובות 12-13 שעות ביום) אל תוך הלילה. הלך הרוח במשרדים הגדולים (זו הרגשתי האישית בלבד!) היא שמי שמוערך הוא מי שנשאר שעות רבות ועד מאוחר ולאו דווקא מי שעובד באופן יעיל. רמת שכר במשרד רואי חשבון קטן מתחיל המתמחה במשכורת מינימום או מעט מעל המינימום כאשר כל תקופה קבועה מראש, בדרך כלל כל חצי שנה, מתעדכן השכר באופן אוטומטי על ידי השותף בכ-300 עד 500 ₪, להיקף משרה מלאה. זה הנוהג עד סיום ההתמחות. בסיום ההתמחות הופך החוזה לחוזה אישי והשכר הינו תלוי עובד. כך היה הדבר במשרד בו אני עבדתי וכן במשרדים נוספים שבהם עבדו חברי. במשרד גדול מקבלים כל המתמחים בשנה הראשונה להתמחות שכר זהה. בדרך כלל העלאות השכר לעובדים במחלקת הביקורת הינן זהות עד תם ההתמחות ומתבצעות פעם בשנה. המתמחים במחלקות המיוחדות (כלכלית, מיסים..) מקבלים לעיתים שכר גבוה יותר במעט מהמתמחים במחלקות הביקורת וכך גם עובדים אשר מתבלטים או משתדלים מעבר למקובל. לאחר סיום ההתמחות נערכת שיחת משוב והחוזה הופך להיות חוזה אישי. נכון לחודש אוגוסט 2010 עמד השכר של סטאז'ר במחלקת הביקורת עם ותק של כשנה במשרד על כ-5,000 ₪ למשרה מלאה במשרדים סומך וקסלמן ובקוסט עמד השכר על כ- 5000-5500 ₪. מה אני אהבתי אני באופן אישי יותר אהבתי לעבוד במשרד קטן וזה בשל היחס האישי, העצמאות בעבודה ושעות העבודה הנוחות. למרות זאת במשרד רואי חשבון גדול האווירה טובה יותר, ובנוסף על מנת להגיע למשרות בחברות ציבוריות או בארגונים גדולים אין מנוס מעבודה במשרד רואה חשבון גדול משום שזו בדרך כלל דרישה של המעסיקים. מסקנות – למי מתאים איזה סוג משרד רו"ח משרד רו"ח קטן מתאים ראשית למי שרוצה לפתוח משרד משלו או להתפרנס כעצמאי. בנוסף מתאים משרד רואי חשבון קטן לעובד שכיר המעוניין בשעות עבודה נוחות וזמן פנוי לעיסוקים אישיים. רמת הלחץ במשרד רו"ח קטן יחסית נמוכה, ועדיין ניתן להתפרנס בכבוד. משרד רואה חשבון גדול מתאים למי שמעוניין להשקיע שעות רבות בעבודה ואולי לטפס בסולם הדרגות במשרד. למרות זאת, רב העובדים עוזבים לאחר 2-4 שנים למשרות שונות בשוק הפרטי כגון: עוזר חשב, חשב, סמנכ"ל כספים, ומשרות נוספות בארגונים גדולים. ולכן מי שלמד את מקצוע החשבונאות על מנת שיהווה לו מקפצה למשרות בכירות במשק כדאי לו ללכת להתמחות במשרד רואי חשבון גדול, משום שזו הדרך הטבעית להתקדמות בעולם העסקים. המלצתי למי שמתלבט היא להתחיל התמחות במשרד רואי חשבון קטן ואחר כך להמשיך אותה בפירמת חשבונאות בינלאומית. אני מאד מקווה שעזרתי לכם בהחלטה באיזה סוג משרד לבחור. ברצוני להדגיש שוב שכל המידע הנתון הוא על פי ניסיוני ומהווה את דעתי האישית בלבד! אתם מוזמנים להגיב ולהביע את דעתכם על המאמר.
נכתב על ידי מאיה שיר
Loading Facebook Comments ...
עקבו אחרינו ב: Facebook
 
Copyright © 2010 Stager
(סטאז'ר). כל הזכויות שמורות
 
StagerLogoFooter

אודות סטאז'ר

אתר סטאז'ר הוקם בשנת 2010 ושם לעצמו למטרה לשפר את הידע המצוי בפני סטודנטים לחשבונאות, מתמחים בראיית חשבון ורואי חשבון באמצעות הנחלת ידע שנצבר אצל מתמחים בתקופת ההתמחות בראיית חשבון ואצל רואי חשבון במשרד בו הם עובדים או עבדו בעבר. באופן זה אנו מקווים שמי שעתידים להתחיל את ההתמחות בראיית חשבון יוכלו לקבל החלטות נכונות יותר באשר למקום עבודתם העתידי, החלטות המבוססות על ידע ולא על מזל. קראו עוד
Close