לא על שנה ד' (בלימודי חשבונאות) לבדה

האפשרות לגשת למבחני מועצת רואי חשבון באופן עצמאי, או- לעשות את שנה ד' לבד, עשויה להיות אלטרנטיבה מוצלחת יותר הן בהיבט חסכון כספי משמעותי והן בהיבט חסכון של זמן רב כשסיימתי את התואר הראשון, נרשמתי, כמו כל שאר הסטונדטים שלמדו איתי, לשנה ד'. זה נראה לי טבעי- מדובר בסופו של דבר בחלק ממסלול ההכשרה. סיימתי את כל תהליך ההרשמה והעברתי את המקדמה הראשונה, מתוך תשלום גבוה של למעלה מ- 20,000 ש"ח למקום בו התכוונתי ללמוד. בערך בשלב הזה, ישבתי עם כמה מחבריי הטובים ביותר מהאוניברסיטה, כששניים מהם העלו את הרעיון- למה שלא נלמד את שנה ד' לבד? מדוע שנשלם סכום כל כך גבוה עבור מבחנים שהם ממילא חיצוניים? בהתחלה הרעיון נשמע מוזר. אולי נחסוך סכום מסויים של כסף, אבל האם זה שווה את הטרחה? ומה בקשר לסיכון- האם זה לא מגדיל באופן טבעי את הסיכון להיכשל ואז להיתקע עם מבחני ענק שירדפו אותנו עד שנצליח לעבור אותם? למרות השאלות האלה, החלטנו לבדוק ברצינות את האפשרות. לקחנו את החומר הלימודי מכמה סטודנטים שבדיוק סיימו והתחלנו לבדוק את האפשרות לעומק. אחרי קצת מחשבה, הגענו למסקנה שמדובר אמנם בהיקף חומר משמעותי, אך עם מספיק זמן, ניתן ללמוד אותו לבד, ואין תועלת של ממש בללמוד אותו דרך האוניברסיטה. ביטלנו את ההרשמה וניגשנו לבד. לימים, הסתבר שהיה מדובר בהחלטה נבונה בהחלט. אז מה בעצם המשמעות של ללמוד את שנה ד' לבד ? בהתאם לתקנות של מועצת רואי החשבון, מחוייב כל מי שלומד ראיית חשבון לעמוד בכלל המבחנים של המועצה. מי שמסיים תואר אקדמי, ולאחר מכן מסיים את שנה ד', נדרש לעמוד בשני מבחנים בלבד- "חשבונאות פיננסית מתקדמת" (מה שנקרא גם פיננסית ב') ו"ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות" (מה שנקרא ביקורת ב'). זה כמובן בכפוף לכך שהמוסד בו למד, מאשר כי סיים את לימודי שנה ד' כנדרש. על כן, במהלך אותה שנה ד', מחוייבים הסטודנטים של שנה ד' לסיים את כלל המבחנים הפנימיים הנדרשים מהם בהצלחה, על מנת שהמוסד יאשר כי סיימו את הנדרש מהם. מי שאינו לומד שנה ד', מחוייב, לגשת לחמישה מבחנים- מיסים א', פיננסית א', מיסים ב' וכן שני המבחנים שלעיל (פיננסית מתקדמת וביקורת ב'). כלומר, מי שניגש לשנה ד' לבדו, נאלץ להתמודד עם שלושה מבחני מועצה נוספים, לעומת מי שלומד את שנה ד' באקדמיה. יש לציין שלא ניתן לבצע את כלל המבחנים ביחד. על מנת לגשת לשלושת המבחנים הסופיים (פיננסית ב', ביקורת ב' ומיסים ב') יש ראשית לסיים את שני המבחנים הראשונים (פיננסית א' ומיסים א'). בנוסף לכך, כלל הלימודים מתבצעים באופן עצמאי לחלוטין ואין "שוטר" בדמות שיעורי בית שוטפים או מבחני ביניים או מבחנים סופיים. מעבר לאלו, מי שלומד לבד נדרש להשיג את כלל החומר שנדרש כדי להתכונן למבחנים באופן עצמאי. האם זה כדאי ? השאלה האם זה כדאי, כפי שאסביר בהמשך, היא שאלה מאוד סובייקטיבית, אך ללימוד עצמאי של שנה ד' יש יתרונות ברורים ומובהקים. ראשית, מדובר בחיסכון של תשלום לא מבוטל. תחשבו מה הייתם יכולים לעשות עם עוד 22,000 ש"ח. אולם מעבר לזה, מדובר בחיסכון אדיר בזמן. מי שלומד את שנה ד' במוסדות האקדמיים, נדרש כאמור לגשת למבחנים הפנימיים של המוסד. מבלי שיעבור אותם, לא יוכל לגשת למבחני המועצה. כך יוצא שנוצר מצב שבו מי שלומד בשנה ד', חש שהוא ניגש שוב ושוב למבחני המועצה. עליו לגשת לבחינות הביניים השונות, לאחר מכן עליו לגשת למבחנים הסופיים, שאליהם הוא לומד כאילו היו מבחני המועצה. לאחר מכן, עליו לגשת למבחני המועצה עצמם- אלא שלרוב קיים פער זמן משמעותי בין המבחנים הסופיים של שנה ד' למבחני המועצה, שבו לרוב נשכח חלק מהחומר, ואז נאלץ הסטודנט ללמוד שוב את החומר. המצב הזה רלוונטי לכל מי שלומד את שנה ד', אולם רלוונטי כפליים למי שלומד את שנה ד' במוסד לימודים שמגיש את הסטודנטים למועד דצמבר- שנה לאחר שסיים את לימודיו האקדמיים. במצב זה, נוצרת סחבת ארוכה במיוחד, והעובדה שהלימודים למבחנים נמתחים על פני יותר משנה מחריפה את התחושה שלומדים שוב ושוב. מי שלומד את שנה ד' לבד, לומד פעם אחת את החומר כמו שצריך ולעומק, פותר מבחנים בבית, וניגש ישר למבחן מועצת רואי החשבון. אז למי זה מתאים, איך עושים את זה, וכמה קשה זה ? החומר שנלמד בשנה ד', אמנם מורכב יחסית ורחב היקף, אך אין כל מניעה ללמוד אותו לבד. בסופו של דבר, למי שסיים את התואר יש את כל הכלים להתמודד עם החומר של שנה ד'. מדובר בסוג חומר שמתמודדים איתו בתואר והשנה הרביעית מעמיקה אותו ומוסיפה לו נדבכים נוספים. מי שניגש לבד צריך להיות קודם כל בעל יכולת ללמוד לבד, לרוב מי שמסיים תואר ראשון יש את היכולת הזאת, אך כמובן לא לכולם. בנוסף, מי שניגש צריך להיות בעל משמעת עצמית- כלומר, להיות בעל יכולת לבנות לו"ז לימודים ופלוס מינוס לדבוק בו באופן עקבי. מעבר לכך, עליו להיות בקשר עם מישהו שכבר לומד שנה ד', על מנת שיוכל להשיג חומר לימודי שישמש לו בסיס ללימודים העצמאיים. בתקופה שבה אנחנו נמצאים, המבחנים עוברים שינויים רבים ולכן יש משמעות רבה לכך שהחומר יהיה רלוונטי ועדכני. לבסוף, על מנת ללמוד, רצוי לא לגשת לבד, אלא לגשת בחבורה- מספר אנשים שמכירים זה את זה ויוכלו לעזור אחד לשני בעמידה בלו"ז, השגת חומר לימודי וכו'. הסיכונים – כמובן שאין סיכוי בלי סיכון. הסיכון המסויים שקיים בשנה ד', הוא לא לעבור את מבחני מועצת רואי חשבון. בעיקר את המבחנים הראשונים, שכן מי שלא עובר את אחד משני המבחנים הראשונים, לא יוכל לגשת לשלושת המבחנים האחרונים. זה בעצם הסיכון העיקרי לטעמי. אולם, מדובר בסיכון סביר בהחלט. ראשית אין סיבה שלא לעבור, כמעט כל מי שאני מכיר עבר את המבחנים האלו. שנית, הסיכון הזה קיים במידה שווה גם למבחנים שאליהם ניגש מי שלומד את שנה ד' בחשבונאות באקדמיה- אין באמת הבדל של ממש בין לא לעבור את מיסים א' לבין לא לעבור את פיננסית ב'- בשני המקרים נתקעים עם מבחנים, אפילו שכאן מדובר בפרק זמן קצת יותר ארוך. מעבר לכך, צריך לזכור שהסטאז' נמתח בפועל על פני למעלה משנתיים, כך שיש מספיק זמן לגשת למבחנים שוב תוך כדי הסטאז'. איך עושים את זה מבחינת טכנית – שנת הלימודים השלישית נגמרת לרוב בחודש אוגוסט. אחריה, באיזור חודש אוקטובר מתחילים רוב הסטודנטים את ההתמחות במשרדי ראיית החשבון. בהתחשב באלו, מומלץ לגשת למועד דצמבר לשני המבחנים הראשונים (פיננסית א' ומיסים א'). זמן הלמידה המומלץ לכל מבחן נע בין שבועיים לשלושה שבועות. לאחר מכן, כשעוברים את שני המבחנים הראשונים, נחלקות הדעות בין מי שניגש לשנה ד' לבד. יש מי שמעדיף לגשת לשלושת המבחנים שנותרו במועד הבא (יולי). יש מי שמעדיף לגשת לפיננסית ב' וביקורת ב' ביולי, ורק לאחר מכן (בדצמבר) לגשת בנחת למיסים ב'. אני אישית נמנה על מי שמעדיף את האפשרות השניה. אני חייב לציין, שכל מי שסיים את לימודי שנה ד' במוסדות האקדמיים השונים, לא יכל שלא לתהות על האופן המוזר שבו בנוי התואר בחשבונאות. התואר אינו מוגדר כתואר מלא, ועל כן מרבית המוסדות מחייבים ללמוד אותו במקביל לתואר נוסף. הלימודים במהלך התואר, בדגש על השנים הראשונות, דלילים יחסית בהיקפם, בשנה ג' הם מתגברים, ונראה שחלק משמעותי מאוד מהם "נשמר" לשנה ד'. שנה זו, אינה ממומנת על ידי המדינה ונחשבת כלימודים פרטיים, הן עבור הסטודנטים באוניברסיטאות, והן עבור הסטודנטים במכללות. מדוע שהמצב יהיה כך? למה שהחומר הנלמד בשנה הרביעית לא יפרס בצורה שווה על פני שלוש שנות התואר? אולי ייתכן שיש מישהו שיש לו, משום מה, אינטרס שכך יהיה המצב… מי שיחליט לגשת לבדו, ועומד בקטגוריות שציינתי לעיל, יעשה לדעתי החלטה נבונה. הוא יחסוך זמן רב וכסף רב. מעבר לכך, הוא לא יהיה היחיד. כשאני ניגשתי, היינו בערך שישה אנשים מהאוניברסיטה שלי שניגשו לבד, בשנה שלאחר מכן, כבר התארגנה קבוצה גדולה פי שניים ואני מניח שהמגמה של לגשת לבד רק תתפוס תאוצה עם הזמן. שיהיה בהצלחה. הכותב הינו בוגר תואר ראשון במשפטים ובחשבונאות מהאוניברסיטה העברית בירושלים, התמחה בעבר בקסלמן וקסלמן רואי חשבון, ומרצה באקדמיה לפיננסים במגדל שוקי הון.
נכתב על ידי אמיר אלשיך
Loading Facebook Comments ...

תגובות

  1. admin

    יוני 27, 2016

    ללמוד שנה ד לבד, למרות שעד היום לא נכשלתי באף מבחן. אני עוד עשויה לחשוב על זה, השאלה איך זה משתלב עם סטאז' בראיית חשבון, כי אם לומדים לבד אז באופן טבעי צריך להשקיע יותר זמן ואין אפשרות לעבודה במשרד רואי חשבון במקביל.

  2. admin

    יוני 27, 2016

    אני עשיתי שנה ד בתל אביב ומצטער על זה, למדתי הכל לבד – הכל ! תחסכו את הכסף וקחו מחברות מחברים.

  3. admin

    יוני 27, 2016

    אני לא יודע עם מי מחבר המאמר למד, אני למדתי לבד ופשוט לא הצלחתי להשיג חומר לימודים, כל ה"חברים" שלי מהלימודים העבירו לי חומר לא רלוונטי ולא מעודכן למרות שאני יודע שלהם היה חומר מעודכן, בסוף יצא שנכשלתי פעמיים במבחנים ! קחו את זה בחשבון ותבדקו האם יש לכם על מי לסמוך. אני לא ממליץ

  4. admin

    יוני 27, 2016

    היי אפי, בתור מישהו שלא עשה שנה ד' – המצב שתיארת, שמי שלא עושה שנת השלמה צריך להשקיע יותר זמן: שגוי לחלוטין. מי שעושה שנת השלמה עוברת מסכת ייסורים של בחינות ביניים באוניברסיטה או במכללה. מי שניגש למועצה פשוט עושה 5 בחינות וגומר עם זה (באוניברסיטה אפשר להגיע ל- 10 בחינות בשנה בקלות). מכאן המצב שתיארת הוא בדיוק הפוך- מי שמוכן לאתגר ימצא את המסלול ללא שנת השלמה להרבה יותר כלכלי ונחמד.

  5. admin

    יוני 27, 2016

    באוניברסיטה עושים: 1. מסים 2. ביקורת 3. פיננסית 4. תיאוריה 5. מסים 2 6. ביקורת 2 7. פיננסית 2 וזה בתנאי שלא נכשלים…

  6. admin

    יוני 27, 2016

    בתור מי שעשה שנת השלמה אני יכול להגיד לך שאין שום ייסורים. להפך יש וודאות, שאתה יודע שאם אתה עובר את המבחנים במכללה אתה עובר את המבחנים של המועצה ! זה יותר שווה מ – 20,000 וגם מ – 30,000 שקלים.

  7. admin

    יוני 27, 2016

    היי, תראה, הכי בטוח זה לשבת כל היום בבית במשך שנה, ללמוד לבחינות ואז בטוח בטוח שאתה עובר.. אבל אתה הרי לא מוכן לשלם כזה מחיר גם עבור עבור בטוח, נכון? זה בדיוק האנלוגיה לשנת השלמה. הורגים אותך, ונכון, יש לך סיכוי גבוה לעבור. אבל אם תלמד ברצינות בבית יש לך בדיוק אותו סיכוי. אה, ואתה חוסך 22,000 שקל..

  8. admin

    יוני 27, 2016

    ברור שמי שלומד לבד ומשיג את החומר של מי שלומד בשנה ד יש לו בדיוק את אותו סיכוי לעבור, וברור שלא בעיה להשיג את החומר של שנה ד, אני לא מבין מה הבעיה להשיג חומר, נתי – נראה שאתה חושב שמישהו חייב לך משהו, כל התואר היו מתקשרים אלי אנשים כמוך שדורשים חומר שהם לא עשו עבורו כלום, מי שיוצא סבבה במהלך התואר יוצאים איתו סבבה אחר כך, אני למדתי אומנם בשנה ד, אבל סיפקתי חומר לכל מי שביקש ממני שלמדו איתי בתואר וכולם עברו פעם ראשונה. בדיעבד לא הייתי לומד שנה ד.

  9. admin

    יוני 27, 2016

    יש מונופול על שנה ד, אין שום סיבה ששנה ד תהיה יקרה יותר משנה רגילה באוניברסיטה.

  10. admin

    יוני 27, 2016

    אם אתה לומד לבד ולא עובר את הבחינות ? האם זה היה שווה את ה"חסכון" ? אני לא חושב. לשבת בבית עוד חצי שנה וללמוד למבחנים שווה לי להשקיע מראש את הכסף ולדעת שאני גומר עם זה.

הוספת תגובה

ענו על השאלה * Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.

עקבו אחרינו ב: Facebook
 
Copyright © 2010 Stager
(סטאז'ר). כל הזכויות שמורות
 
StagerLogoFooter

אודות סטאז'ר

אתר סטאז'ר הוקם בשנת 2010 ושם לעצמו למטרה לשפר את הידע המצוי בפני סטודנטים לחשבונאות, מתמחים בראיית חשבון ורואי חשבון באמצעות הנחלת ידע שנצבר אצל מתמחים בתקופת ההתמחות בראיית חשבון ואצל רואי חשבון במשרד בו הם עובדים או עבדו בעבר. באופן זה אנו מקווים שמי שעתידים להתחיל את ההתמחות בראיית חשבון יוכלו לקבל החלטות נכונות יותר באשר למקום עבודתם העתידי, החלטות המבוססות על ידע ולא על מזל. קראו עוד
Close