לימודי חשבונאות, רק בבאר שבע ! וגם למה אסור ללמוד חשבונאות..

למה כדאי ללמוד חשבונאות באוניברסיטת בן גוריון? כי ממש כיף להיות סטודנט בבאר שבע – את זה כבר שמעתם למה לא כדאי ללמוד חשבונאות בבן גוריון? כי ממש כיף להיות סטודנט שם. וכאן בדיוק מתחילה הבעייה. רוב האנשים שבוחרים ללמוד בבאר שבע דווקא עושים זאת כי הם כבר יודעים שהם הולכים לעשות חיים. רוב הסטודנטים ידעו להנות מהיתרונות האלה, ההנאה שלהם מובטחת. תמיד יש מיעוט שלא משתלב ולא מבין מה כלכך כיף בבאר שבע, הם לא מבינים אבל בעצם כן מבינים אם אתם מבינים למה אני מתכוון. והם באמת מיעוט. אסכם את ההנאה שבלימודים בעיר הזו בתמצית (מכיוון שזהו עדיין לא המסר המרכזי שאני מעוניין להעביר כאן) – שכנים סטודנטים. מסיבות. מזללות זולות. מדד מחירים נמוך באופן כללי לעומת המרכז. חברים. שכנים חברים. תמיד יש מה לעשות מלבד ללמוד (חוץ מבמבחנים). ימי סטודנט. הופעות. קשה לתאר במילים את ההרגשה, אבל יש אנשים שיגדירו זאת כהמשך ישיר של הטיול הגדול – גסטהאוסים, מסעדות, מסיבות, עוד עניינים אחרים ואיזשהו סוג של הרגשת חופש- רחוק מהבית ומנותק מהעולם החיצון בצורה קיצונית. מי שיכיר את באר שבע כסטודנט ילמד להנות מעיר שהיא בעצם כמו עיירה של תרמילאים צעירים במרכז מקסיקו. בבאר שבע כמו בבאר שבע. רק אחרי כמה חודשים תבינו. צריך להיטמע בעיר. לא סתם במגזין אגודת הסטודנטים קיים מדור שנקרא: "רק בבאר שבע" שכולל תמונות הזויות שצולמו בעיר כמו מכסה לבור ביוב במדרכה עם סמל טבוע של עיריית תל אביב. אני יודע, יהיו כאלה שיחלקו עלי (הם לא היו מהחברים שלי בב"ש) אבל תזכרו – זה עניין של השקפה. שום דבר לא ישנה את ההרגשה של כניסת הרכבת לאזור תל אביב לאחר חודש בבאר שבע ונסיעה בשקיעה לעבר תל אביב תוך מעבר של 3 אזורי אקלים ונוף – כשמגיעים זה ממש כמו הטרמינל בנתב"ג. בקיצור- רק זכרונות טובים וגעגועים לימים שלא יחזרו. אממה? בגלל כל הכיף הזה אתם לא שמים לב לטעות הגדולה שאתם עושים. למה לעזאזל ללכת ללמוד את המקצוע הכי אפור ומשעמם עלי אדמות? הכיף של באר שבע כלכך מסנוור, עד כדי כך שאפרוריות המקצוע אותו אתם לומדים אינה מציקה לכם. חברים אני כאן כדי להציל אתכם. ל- 10% מכם מה שאני כותב כאן לא רלוונטי. אתם באמת משעממים ואפורים, או שלאבא יש משרד רו"ח והוא שאב אתכם לחרא שלו, או שאתםבאמת אנשים שרק כסף מעניין אותם. לאחרונים רק אגיד – 1. אף אחד לא יוצא מהתואר הזה עם מזוודה של כסף. הכסף הזה מגיע לאנשים מסויימים אחרי מספר שנים ואחרי עבודה משעממממת, תובענית (=המון שעות), וחסרת סיפוק לחלוטין (ככה זה כשה"מוצר" שלך הוא ניירות מודפסים בבולשיט) 2. תחשבו אם אתם באמת באמת עד כדי כך אוהבים כסף ואם כן – האם יש דרך אחרת לעשות כסף? דרך שבא אני לא אגמור את החיים שלי בגיל 30 ואחכה לפנסיה מהשבוע השני בעבודה? זה לא חיים, אנשים. רובכם הגדול לא יהיה עשיר בגלל שלמד חשבונאות. כי כדי להתקדם בתחום צריך להתמודד מול אנשים (מוזרים) שאוהבים מאוד את העבודה הזו. אם לא תהנה מהעבודה אתה לא תצליח להתקדם ולעשות כסף בתור איזה מבוגר ממורמר (כן, המבוגרים הם הכי ממורמרים כי הם כבר לא יכולים להימלט) בתפקיד בכיר. אני זוכר שהבוס שלי במשרד (המכונה "השותף" אבל אף פעם לא הרגשתי שהוא שותף שלי) אמר פעם (בשיחה שבה התלוננו על השעות הרבות) – "מה… אני בהתמחות עבדתי משש בבוקר עד עשר בלילה כל יום…" . באותו רגע הבנתי איך נהיים שותפים במשרד רו"ח. פשוט תטחן. מיד הפסקתי לטחון. ראיתי את המנהלים במשרד, הכרתי מגוון רחב, גם כאלו שנקלעו לאפרוריות הזו בעל כורחם, והבנתי שאלה פשוט דמויות שאני לא רוצה ובטח שלא שואף להידמות אליהם. אז תגידו – להיות רואה חשבון זה טוב באופן כללי גם לתפקידים אחרים שהם כן מעניינים. אז דעו לכם, שרובם המכריע של רואי החשבון עוסקים בסופו של דבר במסלול חשבונאי קלאסי – משרד רו"ח, ע. חשב, חשב וכו'. לא קל למצוא עבודות מתגמלות ומעניינות לרואי חשבון בתחומים אחרים ורק מעטים זוכים לכך. אם יקחו אתכם לכל עבודה שהיא בגלל שאתם רואי חשבון, כנראה שצריך מישהו שישתמש בכלים שלמד וברוב המקרים מדובר בלספור כסף של אנשים אחרים, ולהציג אותו באקסלים יפים ומקושטים. אם אתם אנשים שפויים, אתם לא תלכו ללמוד חשבונאות. אל תעשו את זה לעצמכם. העבודה היא חלק מרכזי בחייכם ותתפוס את רוב שעותיכם היפות כאנשים צעירים ותמימים. חבל שתבזבזו את הזמן הזה. כדי להרוויח כסף צריך לאהוב את מה שעושים ואז כבר לא ישנה לכם כמה תרוויחו כי אתם פשוט תהיו יותר מאושרים. ואם אתם אומרים לעצמכם – הוא מדבר שטויות, אני בנאדם גזעי, אני לא משעממם ולא אפור ולא בטיח. אני מסכים אתכם. אבל זה נכון עכשיו. כשתיכנסו למקצוע אלה יהיו החיים שלכם, אתם תיהפכו למשעממים כי כל פעם שתפתחו את הפה לספר לחברים שלכם משהו על העבודה, אתם תראו את הפיהוקים מתחילים להגיע. אני כבר באיזשהו שלב התביישתי להגיד, השתדלתי שלא להיכנס לשיחה על המקצוע כדי לא להרדים את עצמי ואת הנוכחים. העבודה משתלטת לך על האופי וממשיכה בעיצוב שלו. זה בדוק. תראו את ההבדל באופי בין אנשים שעובדים בעבודות מסוגים שונים. מי זוהר בעיניים ומי בוכה בלילה? אל תקלו ראש בבחירת המקצוע. בבאר שבע כיף. זה נכון. אל תתנו לזה לעוור אתכם. אני בטוח שאם הייתי לומד חשבונאות במקום אחר הייתי עוצר את הלימודים מקסימום אחרי שנה. הרי המחשבה הזו עברה בראשי גם בבאר שבע, כל סמסטר. אבל כיף פה.. למה להפסיק… לא הייתי מוכן להקשיב לאף אחד, גם למי שיעץ באוזני בעבר בדיוק את אותו מסר שאני מעביר לכם כאן. בקיצור- לכו ללמוד בבאר שבע, זו תהיה אחת התקופות היפות בחייכם ומה שיפה בזה, זה שאתם כבר מספיק בוגרים בשביל לדעת להעריך את הרגע גם בהווה. אבל למה חשבונאות? למען הסר ספק, אני אמנם רו"ח מוסמך אבל אני כבר קיבלתי החלטה לפני מספר חודשים לשים את כל השנים האלה מאחורי ולעשות משהו אחר לגמרי. לשמחתי, יש לי פיוז קצר מאוד שלא איפשר לי, פיזית ונפשית להמשיך בזה. אם היה לי עור של פיל אולי הייתי גומר אחרת. לא טוב. אם תגיעו למצב שלי- אחרי שכבר למדתם, סיימתם התמחות והוסמכתם, הגעתם לתובנה הזו שמתוארת במסמך המרגש הזה – תגידו לעצמכם מה שאני אמרתי לעצמי: "לפחות אני יודע עכשיו בוודאות שראיית חשבון זה לא הכיוון, כי הייתי שם כבר. אני לא אצטרך להתלבט בנושא הזה יותר" וכמובן שגם: "עדיין באר שבע זכורה כאחת התקופות היפות בחיי"
נכתב על ידי ערן כהן
Loading Facebook Comments ...

הוספת תגובה

ענו על השאלה * Time limit is exhausted. Please reload CAPTCHA.

עקבו אחרינו ב: Facebook
 
Copyright © 2010 Stager
(סטאז'ר). כל הזכויות שמורות
 
StagerLogoFooter

אודות סטאז'ר

אתר סטאז'ר הוקם בשנת 2010 ושם לעצמו למטרה לשפר את הידע המצוי בפני סטודנטים לחשבונאות, מתמחים בראיית חשבון ורואי חשבון באמצעות הנחלת ידע שנצבר אצל מתמחים בתקופת ההתמחות בראיית חשבון ואצל רואי חשבון במשרד בו הם עובדים או עבדו בעבר. באופן זה אנו מקווים שמי שעתידים להתחיל את ההתמחות בראיית חשבון יוכלו לקבל החלטות נכונות יותר באשר למקום עבודתם העתידי, החלטות המבוססות על ידע ולא על מזל. קראו עוד
Close