מבחני המיון ללמשרד רואה חשבון קוסט פורר גבאי את קיסרר הם אומנם ארוכים ומפרכים אך אני בהחלט ממליץ לנסות ולהתקבל לפירמה הנחשבת אחת המובילות בעולם והגדולה מבין משרדי ראיית החשבון בישראל. במאמר זה אסקור את תהלכי המיון למשרד רואי חשבון E&Y כפי שעברתי אותם. שיהיה בהצלחה! 1. מבחני אדם מילוא: תחילה תזומנו למבחנים במכון המיון אדם מילוא. למכון שלוחות בת"א, בירושלים ובמקומות נוספים. המכון הינו חיצוני ואינו חלק ממשרד רואי חשבון קוסט פורר גבאי את קסירר E&Y [כך שאין צורך להתלבש יפה ביום מבחן זה 🙂 ].

שלום לכולם. אם אתם קוראים את המילים הללו כנראה שאתם עתידים לעבור את תהליכי המיון המדוברים במטרה להתמחות בראיית חשבון במשרד (KPMG) – סומך חייקין. כמעט כמו כל דבר, גם תהליכי המיון מחולקים לשלושה שלבים : שלב 1 – יום הכרות: בשעה 9 בבוקר, הגענו למשרדי סומך חייקין בירושלים. מיידית ניתנה לנו גישה חופשית למטבחון העובדים על מנת להכין לנו שתייה חמה (בכל זאת, 9 בבוקר היא לא שעה טריוויאלית לסטודנט צעיר).

כדי להתקבל להתמחות בראיית חשבון במשרד זיו האפט על הסטאז'רים לעבור סדרה של מבחנים המורכבת מ-3 שלבים: דינאמיקה קבוצתית, מבחנים ממוחשבים וראיון אישי. במאמר זה אפרט בקצרה על כל אחד מהשלבים שעברתי בניסיוני להתקבל להתמחות בפרמה. השלב הראשון בראיון להתמחות במשרד רואי חשבון זיו האפט – דינאמיקה קבוצתית:

ברוכים הבאים לאוניברסיטה \ מכללה, ביום הראשון שלכם במכינה לחשבונאות ואולי עוד לפני כן, תשמעו את העובדה "המדהימה" שמרבית הסטודנטים סוגרים את הסטאז' שלהם בראיית חשבון כבר בשנה א' ללימודים. במאמר זה אפרט את תהליכי המיון בדרך להתמחות בראיית חשבון בקסלמן וקסלמן. על סגירת הסטאז' בראיית חשבון וחברים לספסל הלימודים : די נדהמתי כששמעתי את המידע המדאיג משהו על מועד "סגירת" הסטאז' בראיית חשבון במשרדים הגדולים. האמת היא, שלנו בתור סטודנטים לא כל כך רע לסגור סטאז' מוקדם. הפחתת הלחץ במהלך תקופת הלימודים, הקטנת התחרות בין הסטודנטים והגברת שיתוף הפעולה במהלך הלימודים הם רק חלק מן היתרונות שבקבלה מוקדמת למשרד בו נעשה את הסטאז' בעתיד. דבר זה מאפשר חוויה סטודנטיאלית קצת יותר משוחררת מאשר במסדרונות של פקולטות בהן הקבלה לסטאז' מתרחשת מאוחר יותר והאווירה (ע"פ פרסומים זרים) עכורה הרבה יותר. השאלה הנשאלת היא, מדוע סוגרים סטאז'ים כבר בשנה א'?

ברייטמן- אלמגור הנו משרד רואה החשבון היחיד מה"Big 4" שלא הגיע לאוניברסיטה העברית כדי להציג את המשרד לסטודנטים של שנה א' לחשבונאות, (איני יודע אם הוא הגיע למוסדות לימוד אחרים, אני יודע שבשנים שעברו המשרד נהג להעביר רשימה של מי שרצו להתמחות בראיית חשבון אצלם וזימן לראיון את מי שרשם את שמו). כדי שיזמנו אותי לראיון להתמחות בראיית חשבון במשרד, הייתי צריך לשלוח כמות פקסים ומיילים לא מבוטלת, עד שלבסוף כנראה אחד מהם תפס והתקשרו אליי בכדי לזמן אותי לראיונות להתמחות במשרד. במאמר זה אסקור את תהליך הקבלה למשרד רואה החשבון ברייטמן אלמגור כפי שאני עברתי אותו. ישנם בין שניים לשלושה שלבים שהמתמחה הפוטנציאלי נדרש לעבור בכדי להתקבל למשרד דלויט ברייטמן אלמגור (לפי סדר):